Translate

יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

בקתת הדוד תום. [בעברית אוהל הדוד תום] הערכה: איזה מסר רצתה להעביר המחברת. התמונות מהצגת תלמידים בבי"ס שקד בטבעון, ולסיום ,3 תמונות של פרפר.

על הספר "אהל הדוד התום" על רקע תמונות מהצגה. כרשום בכותרת על בסיס 
 קראתי  שספר זה מבוסס במדה רבה על הביוגרפיה של יאשיהו הנסון. שהוא
דוקא, בנגוד לסופו הטרגי של הדוד תום. ברח לקנדה וחי עד גיל 93.
 ספר זה מוחרם בימינו ע"י שחורים רבים בארה"ב, והכינוי "דוד תום"
נחשב בימינו ככנוי גנאי לשחורים שהם "מלחכי פנכה של הממסד הלבן
ומקבלים את תנאיו הדוד תום אכן מוצג כעבד נאמן שמוכן לשלם כל מחיר
עבור אדוניו.  מסר בספר לשתוף פעולה בין שחורים ללבנים? אכן כן. אבל...

בעד נאמנות לאדון על חשבון אפשרות להיות אדם חופשי? אני חושב שלא
לתפיסתי, התנהלות הדוד תום, ביחס לעצמו [להבדיל מיחסו לעבדים אררים
שהוא עד לבריחתם.] והעכובים בשחרור שלו מהווים במדה רבה אנטיתזה
למסר של הספר. דבר שמומחש ע"י מותו הטראגי 
ומה אני חושב שמסר הספר? ראו בסוף הרשומה.
       

                             הדוד תום, עבד מוערך בבקתת משפחת שלבי, חי אצלם חיים טובים


                              עד ש: אדון שלבי נקלע לחובות, וכדי לכסות אותם, ולשמור על אחוזתו
                 הוא מוכר את תום...        
                       ואת אלייזה.  אלייזה בורחת עם הילד שלה. תחילה לצפון. בקטע הזה+_ הושמע
                              שיר יפהפה בעברית על בסיס המנגינה של summertime


                                  

                                                           
                          קראתי בספר: הקונה של אלייזה שוכר עבדים מאחוזת שלבי כדי
                  לרדוף אחרי אלייזה, והם עושים כמיטב יכולתם בשביל לעכב אותו ככל האפשר

.                     אריזת המזוודות לקראת העזיבה של תום.  ג'ורג' שלבי, הבן של ארתור בעל האחוזה
                       מבטיח לתום ברגש שהוא יפדה אותו ברגע שהוא יוכל לעשות זאת.
          בהמשך הם דנים בשאלה כיצד לפדות אותו חזרה ולהחזירו.    אני זוכר קטע בו אם המשפחה
                         מציעה שהיא תרויח כסף ממתן שעורי מוסיקה. בעלה ,דוחה את ההצעה בתוקף!
                   לבסוף אחת השפחות שלהם מציעה שהיא תרויח כסף, למיטב זכרוני, מעבודה בקונדיטוריה.
            וכך היה.  בכל אופן, האם לא עובדת. דבר שאם היה קורה, אולי  הם היו מצילים את תום בזמן

                                      אלייזה ובנה חוצים נהר.  לפי הספר שקראתי, בהמשך הם
 מוצאים מקלט+ בית חם אצל קוויקרים. בשלב מסוים מצטרף אליה בעלה ג'ורג', וכשרודפיהם
משיגים אותם [בכל זאת, הם אמנם בצפון כבר, אך עדיין בתחומי ארה"ב] בעלה נוקט להגנתם
 בפעולה אלימה שולף אקדח, ויורה ברודפיו,  אחד מהם נפצע, אלייזה וג'ורג' לוקחים למקום
בו הוא יקבל טפול רפואי, וכשהוא מתאושש הוא מדליף להם מידע שמסייע בבריחתם לקנדה

                              תום  בסירה על נהר המיסיסיפי  מציל את הילדה אווה מטביעה
                 אווה היא בתו של סן קליר שקונה את תום ע"פ בקשתה ומשכן אותו באחוזתו.
                    הוא מקבל בה יחס טוב
        אופליה, שהתגוררה בצפון, אחותו של סן קליר, מנהלת את משק הבית שלו.  [לאשתו יש בעיות בריאות שפוגעים
קשות בתפקודה, בהמשך מסתבר שגם האופי שלה לא משהו...] עם יחס אמביוולנטי לשחורים, אך נגד העבדות.
        והילדה טופסי, עם התנהגות סוררת, עושה לה הרבה בעיות, וה2   מרבות לריב.

                                   כעבור כשנתיים מקניית הדוד תום, אווה מתה ממחלה.
   לפני מותה, היא מבקשת מטופסי שתהיה ילדה טובה, ומאביה סן קליר שישחרר את דוד תום.

                         טופסי אכן משפרת פלאים את התנהגותה, אהבה רבה מתחילה לשרור
               בינה לבין אופליה,  ויום אחד אופליה פונה לסן-קליר בדרישה שיתן לטופסי
                     כתב שחרור מעבדות כאן ועכשיו! בלי להתמהמה, אף לא לרגע אחד!
                 הצעד הבא אמור להיות כתב שחרור לתום שיוכל לחזור לבית משפחת שלבי,
                אם הבנתי נכון, כאדם חופשי
                                   או שלא...   אמנם סן-קליר אכן מתכוון לשחרר את תום, אך לפתע הוא מסיים את חייו
                              מת! [בתאונת רכיבה, או במהלך קטטת שיכורים...]. אשתו מוכרת את כל העבדים באחוזה
            ביניהם הדוד תום שנמכר לאדון אכזר בשם סיימון לגרי.        טופסי, למרבה המזל, ותודות לעקשנותה של      אופליה  קבלה כתב שחרור מהעבדות
תום, עם עבדים נוספים במטעי כותנה או אולי מטעי קני סוכר, חי בתנאים קשים, 1 השפחות שם [אולי 2 ,לא זוכר בדיוק]   משתפת אותו בתכניתה
לברוח, ועל הדרך גם להרוג את האדון האכזר.   תום מסרב להרוג את האדון, ומשום מה הוא גם מחליט לא לברוח.
זאת למרות שאין לו שום חוב מוסרי לאדונו הנוכחי!  [האם הוא רוצה לחסוך לעבדים אחרים עוד כמה מכות מהאדון?
או אולי, יש לו בכל זאת רגשות חמים לאשתו של סאן קליר והוא לא רוצה שהאדון יסבכה בתביעה כספית?]
 השפחה הנ"ל בורחת בלעדיו, ובהצלחה.!    למחרת בבקר, האדון האכזר, סיימון לגרי מגלה כמובן את הבריחה.
מאשים את תום, ומכה אותו באכזריות רבה ונוראה, במטרה להוציא ממנו לאן השפחה ברחה.
תום, לא מלשין, "סוגר את לשונו"...

כשג'ורג' מגיע, שנים לאחר עזיבת הדוד תום,  לקיים את שבועתו ולפדות אותו,  אז כבר מאוחר מדי. תום מת.
 [אגב, בהצגה הם רככו קצת בסוף, ולא ממש הציגו את רגע המות של תום.]  
  ועכשיו, מה אני חושב שהמסר של הספר: אני חושב שבערך כך: אם מזדמן לך לעזור למישהו במעמד של עבד, 
להפוך לאדם חופשי, עשה זאת בלי הסוס!. ובלי עיכובים מיותרים!   מזדמן בסביבת מגוריך עבד שבורח מאדוניו
[או ממי שמוכר אותו]  תן לו מחסה, ויחס חם, [הקוויקרים שמארחים את ג'ורג' ואלייזה]  

נשכרת למרדף אחרי עבד נמלט, תשתדל כמיטב יכולתך לעכב ולהאט את המרדף, אולי להטעות את הרודף,
[עבדים באחוזת שלבי שנדרשים להשתתף במרדף אחרי אלייזה]  ולעתים גם אם הוא נוקט נגדך באלימות
[ג'ורג' עם האקדח, לדון אותו לכף זכות [הרודף שנפגע מהאקדח, שג'ורג' ואלייזה סוחבים אח"כ למקום ישוב
שיקבל טפול רפואי, עם מידע שמסייע להשלמת בריחתם.]

ידוע לך על כוונה של עבד לברוח, חפה עליו  [דוד תום, מחפה על אלייזה והילד שלה, גם על השפחה
שבורחת מסיימון לגרי האכזר]

אם יש לך השפעה על אדון האחוזה, שכנע אותו ככל האפשר לשחרר את עבדיו.   [אופליה, וכתב השחרור
של טופסי         אם אתה עבד, ברח ברגע שמזדמן לך!   [אלייזה וג'ורג',    השפחה של סיימון לגרי האכזר]
אמנם במציאות היו הרבה נסיונות בריחה שנכשלו, אני חושב שאפילו הרוב, אבל, להוריד את החשק לברוח
ע"י תאור בריחה שנכשלה? למיטב ידיעתי! לא ב"בקתת הדוד תום".



אם אתה אדון לעבדים שחרר אותם לחופשי! אפילו אם התנאים שלהם אצלך מצוינים, אפשר שזה ישתנה
בעתיד, ושמסבה כלשהי [כמו שקרה לתום,  ובמציאות לסלומון נורת'אף שעבר מתנאים טובים,
אצל ויליאם פורד, לאדווין אפס האכזר, ולעבדים נוספים שמוזכרים בספרו '12 שנים של עבדות']
הוא יעבור לשירותו של אדון אכזר, ו/או שאמא תנותק מילדיה.
בסוף הספר, ג'ורג' שלבי משחרר את כל עבדיו, והם מוזמנים להמשיך לעבוד אצלו, בתור פועלים שכירים.

אם מתמהמהים יתר על המדה בשחרור עבד, והעבד עצמו לא בורח אם מזדמן לו, אז גורלו עלול
להיות רע ומר,כגורלו של הדוד תום...

קריאת תגר על השטה? אני לא זוכר/יודע בדיוק מה היו המשפטים האחרונים של הספר. למיטב ידיעתי,
הוא מסתיים במסר אוניברסלי בשם "המוסר הנוצרי הנעלה" נגד העבדות.

קריאה להתקוממות מאורגנת של שחורים? למיטב ידיעתי אין כזאת בספר, ונשמע לי הגיוני שהספר
אכן יועד בעקר ללבנים. ואם כך, מתבקש לתאר דמויות של שחורים, שלבנים יוכלו להזדהות אתם בקלות.  
 למיטב ידיעתי, העבדים השחורים, רובם הגדול היו אנאלפביתים.
והמעטים שידעו לקרוא, האם הספר היה  מגיע אליהם?...
ושחורים בצפון, אני מניח שהם היו צריכים אומץ בשביל לשהות באותה תקופה במדינה דרומית...
סלומון נורת'אף השתחרר בסוף בעזרת אנשים לבנים. [נוסף לכך, כשהספינה אליה הוא הוכנס
הגיעה ליעדה,לאזור בו הוא נמכר, היה מישהו ששלח מכתב בשבילו הביתה, אבל לא ידעו איפה
לחפש אותו, וחשאיות הייתה תנאי להצלחה...]        עוד סרט של אהל הדוד תום
                                            והספור המקורי.

  לסכום, הדוד תום אכן נקט בגישה פטאלית ביחס לגורלו, [אם כי,איש טוב הוא, חיפה על אחרים שברחו,
גם הציל ילדה מטביעה] הסופרת הייתה יכולה לבחור לסיים בסוף טוב שבו תום חוזר למשפחתו, ושוב חי
בתנאים טובים. [ככלות הכל, יאשיהו הנסון ברח לקנדה והאריך ימים,    מצד 2 אם היא ידעה על החטיפה
של סלומון נורת'אף, היא ודאי לא ידעה בעת כתיבת הספר שתוך 2-3 שנים הוא ישתחרר לחופשי ]
אבל, לתפיסתי, המוות של תום בסוף הספר מבהיר שהמסר של הספר הוא לא להיות פטאליים כמו תום,
אלא שאיפה לחופש וגם לפעוללשם כך. אם צריך, אפילו באלימות [אבל, לפי הספר, לא! בשביל לנקום]
 [ועל הדרך תזכורת לכך שגם לנשים שחורות יש רגשות אמהיים חזקים לילדיהם]
  בדומה לאלייזה וג'ורג',  ואלה שעזרו להם בדרכם, [כולל תום שחיפה עליהם].
אופליה שדאגה לשחרר את טופסי, והאשה שברחה מסיימון לגרי האכזר [גם עליה תום חיפה]
וג'ורג' שלבי שבסוף משחרר את כל עבדיו.     עוד סרטון
  ועל עבדים שברחו מאדונם אל החופש, ביניהם 1 שהבריח את עצמו בדואר
       ולסיום, סמל לחופש, פרפר