יום אחד האכר מתלונן בפני אשתו כמה קשה העבודה בשדה
וטוען שעבודתה קלה יותר.
אשתו בעודה חובקת את התינוקת, מציעה לו: "בוא נתחלף, אני אעבוד
היום בשדה. ואתה תעשה את עבודות הבית. האכר מסכים
האשה מעבירה לאכר את הסינר, בעוד היא עצמה נועלת מגפיים.
האשה נפרדת ממנו ויוצאת לעבודת השדה
האכר עומד להכין ירקות מוקפצים לארוחת צהריים, אבל העיזים...
אכלו את הירקות בתאבון רב. מה לעשות, מה שהלך, הלך
אחרי שהוא חלב את העז,..
הוא מתחיל בהכנת שמנת...
ונזכר פתאום [בתמונות הבאות] שהוא צריך להוציא את הפרה למרעה
בינתיים, הילדה...
אך כרגע, מה עם האכר והפרה,
האכר מחליט להעלות את הפרה לעשב הטוב שיש על הגג.
ומבצע.
ובינתיים הוא מגלה שלתנוקת נשפך החלב, גם עליה.
מה לעשות, מה שהלך, הלך. הוא מניח את התינוקת ליבוש.
אח"כ הוא מחליט להכין מרק לארוחת צהריים, אבל, לפתע הוא נזכר...
הפרה על הגג, צריך להשגיח שהיא לא תיפול.
יש פתרון! הוא כורך חבל, קצה אחד סביב הפרה, והשני סביב עצמו.
מסתבר שגם בשביל משימה זאת, האכר שלנו צריך אשה...
בכל אופן, הוא מתישב להכין את המרק , אבל...
הוא לא לקח בחשבון שהפרה כבדה ממנו בכמה מאות קילו...
האשה מגיעה הביתה מהעבודה בשדה, בשביל לאכול ארוחת צהריים.
וקודם כל, משחררת את הפרה וחותכת את החבל.
תוצאת חתוך החבל לגבי האכר... למרבה המזל הוא לא הספיק
לשים את הסיר על האש.
אח"כ היא דואגת לתינוקת
כאן אני לא זוכר בדיוק מה היה, אציין קטע מהספור בספר אגדות
בדירת מגורי, שהאכר לוקח חבית יין מהמרתף , החזיר מפיל אותה
כל היין נשפך, והאכר ברוב זעמו חובט בחזיר, עד שהחזיר נופח את נשמתו.
אבל זה לא מה שהיה כאן.
והפעם האשה מגיעה לבעלה, שראשו עדיין בסיר.
תוך כדי שהבעל עוזר לאשתו לחלוץ את המגפיים, הוא מודה שעבודות הבית אכן קשות מדי
בשבילו, ומשבח את אשתו על תחזוקת הבית הנפלאה שהיא מבצעת, אשתו, אחרי שהיא
מסיימת להביע את דאגתה מהסמטוכה בבית, ועוקצת אותו קצת, היא אומרת לו שלא נורא,
הוא רק מתחיל, זה טבעי לטעות כשלומדים מלאכה חדשה, ושהוא עוד ילמד וישתפר,
בנוסף לכך, גם מהורדת המגפיים והסינר הם עושים סצנה קומית.
האכר, לא מסכים בשום אפן! להצעתה לחזור על פיאסקו זה. 'אני בשדה! את בבית!
האשה מסכמת אתו בצורה ברורה! [למרות שהלך לה לא רע בקציר, וכנראה שהיא אף די נהנתה]
האיש שלה לא מחליף אתה תפקידים! רק היא בבית! והוא, עובד בשדה
ברשומות הבאות, אני חושב שבחזרה להונגריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה